נפגשנו עם המסטר הגרמני מיכאל דורר, מומחה לטרצו, אשר הנחה את סדנת הטרצו המרתקת אצלנו, לשיחה שהתחילה עם האגרגטים שבבית ליבלינג ונגמרה בוונציה
מה למדת על הטרצו המקומי במהלך ביקורך בישראל ובזמן הסדנה בבית ליבלינג?
״ההבדל לעומת הטרצו הגרמני הוא בגודל האגרגטים. בבתי הסגנון הבינלאומי בתל אביב יש בדרך כלל אגרגטים בגודל שלושה מ״מ בלבד ובגרמניה גודלם 10-16 מ״מ ולפעמים אפילו 30 מ״מ. אגרגטים קטנים מקשים על תיקון הטרצו באופן שלא יותיר סימנים של היציקה והתיקון (בגרמנית האגרגטים מכונים ׳אבני חן׳). זה נפלא שהטרצו המקורי בבתי הבאוהאוס בתל אביב השתמר למרות שהם כמעט בני מאה. בגרמניה לפחות מחצית מהטרצו המקורי נהרס״.
מה ההבדל בין מלאכת הטרצו המסורתית לזו העכשווית?
״טרצו מסורתי דורש הרבה ידע על החומרים וטכניקות העבודה. לבעל המלאכה עצמו צריך להיות הרבה כוח - אתה מכין ויוצק את הטרצו במו ידיך. במקרה של טרצו תעשייתי יש מכונות ומשאבות שמסייעות ביציקת שכבת הטרצו״.
מה הסוד של יציקת טרצו טובה?
״אין נוסחת קסם. בתחילת דרכי חשבתי שאפשר להפוך לאומן טרצו מקצועי אחרי עשר שנות עבודה. אבל היום אני חייב להודות, שאומני הטרצו באיטליה במאה ה-15 היו מומחים אמיתיים. כמעט בלתי אפשרי כיום להגיע לרמה הזו וליצור טרצו יפה כל כך״.
היכן למדת את מלאכת הטרצו?
״למדתי הנדסה אזרחית ברגנסבורג מ-1988 עד 1993. אחרי 11 שנות עבודה משרדית הבנתי שאני נהנה יותר מעבודת כפיים ונרשמתי ללימודי טרצו בבית הספר ל׳מייסטרים׳ באוּלְם. בשנת 2006 הקמתי חברה משלי: Terrazzo Werkstatt Regensburg״.
מה כולל תהליך ההכשרה?
״הלימודים בבית הספר כוללים עבודה עם בטון ובחינת הדברים שאפשר לעשות עם החומר (לדוגמה, בטון טרומי, גזית בטון, בטון שטוף וכדומה). לאחר מכן צריך ללמוד לערוך חישובים, לבצע תכנון הנדסי, לעבוד עם בטון מזוין, להכין מפרטים, להבין בחומרים, בסגנון אדריכלי, בחישובים סטטיים. וגם לנהל חברה״.
מה כוללת העבודה שלך?
״יום העבודה שלי כולל ביקור באתר הבנייה, פגישה עם בעליו של הבניין ושיחה על המבנה, השכבות, החומרים, העיצוב. אני מכין שרטוט של הטרצו, מציג צילומים של הפסיפס, עורך חישובים, מזמין את החומרים, מכין את תערובת הבטון והטרצו, יוצק ומחליק את שכבת הטרצו, מלטש ומוציא חשבונית״.
כמה חברות המתמחות בטרצו פועלות בגרמניה?
״אני חושב שיש כעשר חברות שמתמחות במלאכת טרצו מסורתית״.
מה הפרויקט הכי מעניין שבו היית מעורב ומה היה מיוחד בו?
״שימור הרצפה בכנסיית סנט לאונרד ברגנסבורג. זו היתה רצפת טרצו ופסיפס יפהפיה משנת 1850״.
מהו החלק האהוב עליך בעבודה?
״אני נהנה מהפן היצירתי והמעורבות בעיצוב ואני אוהב את רגע הליטוש: זה השלב שבו אפשר לראות האם עשית עבודה טובה. זה תמיד רגע מותח ומפתיע״.
האם היית ממליץ לצעירים ללמוד את המלאכה הזו?
״זו בחירה טובה לאנשים יצירתיים, שאוהבים אבנים וסיד, נהנים מעבודה קשה, מוכנים לנסוע ולהיות ניידים, ובמיוחד אם מדובר באנשים שמייחסים חשיבות לשימור של בניינים היסטוריים למען הדורות הבאים״.
מה החלום שלך?
״אני רוצה ללמוד ליצור טרצו כמו זה שעשו בעלי המלאכה הוונציאניים לפני 500 שנה. בוונציה אפשר לראות את רצפות הטרצו היפות ביותר!״
הסדנה המקצועית הבאה: וושפוץ, קרצפוץ וכל השאר - סדנה תיאורטית ומעשית המוקדשת לטיח במבני הסגנון הבינלאומי תתקיים ב-18.1-19.1. לפרטים והרשמה >>